ימי כיף 

ימי כיף

עדיין טריים בזיכרוני, כמו אז, עת יצאתי אליהם לראשונה, ימי כיף שנקראו אז, בנעורינו, בשם – טיול שנתי.  אף שהיינו הולכים כאשר  תרמילים עם ציוד רב על גבנו,  הולכים שפופים משהו כנושאים בעול, היו אלה ימים של פריקת עול ( לא של בלגאן, חלילה). כה אהבנו לצאת מהשגרה אל הטבע, אל האוויר, לא לחשוב על כיתה, על מורים, על שיעורים...

אין ימים טובים ומהנים יותר מאשר ימי כיף, אשר כשמם כן הם. כל מי שיצאו אל ימי כיף ונהנו מהם - מי לא?!- יעידו ויגידו שאלה היו הימים החווייתיים ביותר שלהם. אל ימי כיף יוצאים עם ציפיות (מובנות וטבעיות) אבל גם המצפים לא מתפיחים ולא מגביהים בציפיותיהם הרים וגבעות. יש מי שעבורם עצם היציאה מהשגרה אל ימי כיף כבר משיגה מבחינתם את מטרתה – התאווררות, שינוי אוויר ואווירה, שהייה בחברה שבה מתבטלות מחיצות ומתפרק הסדר המעמדי, ההירארכי ( כשמדובר בחברות עסקיות שיוצאות אל ימי כיף). היכולת לתקשר בגובה העיניים, כשהכול שווים, היא חלק מהחוויה. ימי כיף מאפשרים לכל אדם, יהיו מעמדו ודרגתו,  גובה תאריו ו משכורתו, אשר יהיו – ליהנות מהדברים הקטנים והפשוטים של החיים – משהייה בחיק הטבע, מארוחה, מחיוך, מפעילות ספורטיבית -  מתונה או אתגרית, משיט, מטיול, משירה בציבור סביב מדורה.

ימי כיף רומנטיים לזוגות המבקשים לבלות זמן איכות בבית מלון או בצימר הם, על פי רוב, ימי כיף ספונטאניים, שאין בהם, בהכרח, תכנית מסודרת, מתוכננת מבעוד מועד, מובנית, ותמצית הכיף בהם אינה מה שעושים בהם אלא עם מי שעושים זאת – עם אהוב או אהובה יקרים.

כאשר מדובר ביציאה אל ימי כיף מוסדיים, קיימת תכנית מסודרת, אבל מי שיוצאים אליה אינם חשים מוגבלים בה; הם משתתפים ברצון בפעילויות השונות, המתואמות לאופי הקבוצה על ידי נציגיה, אשר כאשר תכננו וארגנו את ימי הכיף שאליהם יוצאת הקבוצה הם עשו זאת מן הסתם מתוך היכרות את אופי הפרטים המרכיבים אותה.

ימי כיף עושים תמיד טוב ונעים.  אפשר למצות אותם ולתמצתם במלה אחת – כיף.